פסק-דין בתיק ת"א 13271-02-10

1.      תביעה כספית להשבת חוב הלוואות שנטען שניטלו בלא הסכמים, "בין חברים". התובע, מר

חיים שמעון , והנתבע מר שרון לוגאסי , היו חברים טובים במשך 15 שנה עד שהתגלע קרע עמוק ביחסים ביניהם, שתביעה כספית זו  נחזית כ"קצה הקרחון" שלו.

2. לטענת התובע, במהלך השנים נהג להלוות כספים לנתבע, הן על ידי מסירת כספים במזומן, הן על ידי משיכת כספים באמצעות כרטיס האשראי של התובע והן על ידי רכישת מוצרים למיניהם באמצעות כרטיס האשראי של התובע. בנוסף, נטל התובע הלוואה בבנק עבור הנתבע והיה ערב למספר הלוואות שנטל הנתבע מבנקים. לטענת התובע, עשה זאת על מנת לסייע לחברו, כאשר הנתבע נהג להחזיר לתובע את  ההלוואות. זאת עד שהתגלע הסכסוך.  התובע טוען שהלווה לנתבע כספים משך שנים וסמך על כך שחברו הטוב יחזיר לו את הכספים כפי שהחזיר בעבר.  על כן לא ערך עמו כל הסכם הלוואה בכתב ולא דרש  ערבויות להחזר כספי ההלוואה. בכתב התביעה המקורי שהגיש התובע הועמד סכום התביעה על סך של 17,612 ש"ח ובכתב התביעה המתוקן הוגדל סכום התביעה לסך של 23,116 ש"ח.

3. מנגד, טוען הנתבע כי כל הלוואה שנטל מהתובע הוחזרה לו בסמוך לקבלתה וכי כיום אינו חייב כספים לתובע. הנתבע מפנה לכך שהינו שוטר המשתכר לפרנסתו, אשתו עובדת ואין הוא חסר דבר כך שלא היתה סיבה שלא להשיב מה שניתן לו כהלוואות. לטענתו, הלוואת הכספים לא נעשתה באופן חד כיווני, אלא גם הנתבע סייע לתובע לפרקים, מאחר והאחרון נקלע לקשיים כלכליים שנבעו מחובותיה של זוגתו דאז. לטענתו, הכספים שלווה התובע מהבנק נועדו אכן למסירה לנתבע, אלא שלא  לשם מתן הלוואה לנתבע, אלא לשם החזרת חובות עבר שהתובע  חב לנתבע. כמו כן, התובע היה לחוץ לקבל כספים במזומן, ועל כן ביקש לבצע עבור הנתבע רכישות בכרטיס האשראי שלו כאשר הנתבע השיב לו כספים במזומן בעבור אותן רכישות.

לטענת הנתבע התביעה הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה להוציא מהנתבע כספים שלא כדין, כאשר פעולותיו ומחדליו  של התובע גרמו לנתבע לנזק כספי ניכר ופגיעה בשמו הטוב, ועל כן הנתבע זכאי לפיצוי בגין הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו לו.

במסגרת כתב ההגנה המתוקן ראה הנתבע לבקש לחייב התובע בהוצאות משפט וכן בסך של 25,000 ש"ח בגין "נזק תדמיתי". לא הוגשה תביעה שכנגד ולכן תמוהה דרישה אחרונה זו שנטענה על דרך הסתם,  אם אם חפצו להעלותה כטענת קיזוז (והדבר לא בואר): אם דין התביעה להתקבל ממילא אין מקום לדרישה לגופה, אם דין התביעה להידחות הרי שממילא אין ממה לקזז).

טענות הצדדים - כללי

4. לטענת הנתבע, קשרי החברות בינו לבין התובע היו מעולים, וזאת עד שהכיר התובע את גב' ויקטוריה ליבסון (להלן: " ויקטוריה"), שהייתה זוגתו לחיים של התובע, והחלה לחבל ביחסי החברות שבינו לבין התובע. לטענתו, בעקבות חובותיה של ויקטוריה, שהיא אם חד הורית לשני ילדים, החל התובע להיזקק לכספים רבים, שכן תמך בה, ועל דלתות ביתו החלו לדפוק מעקלים בשל חובותיה. בנוסף, התובע נכנס לחובות כבדים בעקבות הימורים שלו ושל ויקטוריה שהיא מהמרת כפייתית. על כן, החל לדרוש כספים מן הנתבע והנתבע עזר לו בהזדמנויות שונות על ידי מתן כספים ועל ידי המרת תשלומים כאמור מאשראי למזומן. לביסוס טענתו צירף הנתבע את החלטת בימ"ש השלום בה"פ 31331-01-10 ללמדך על חובותיהם של התובע וויקטוריה בהוצל"פ (נספח ב' לכתב ההגנה).

5. מנגד, טוען התובע  כי מעולם לא ביקש הלוואות מהנתבע במישרין או בעקיפין, וכי  מעולם לא קיבל עזרה כספית מהנתבע. להיפך, התובע הוא זה שהלווה לנתבע כספים במשך כל תקופת היכרותם, בתשלומים שוטפים לצורך מחיה, שכן מאז ומעולם היה הנתבע  בחובות עקב בזבזנות יתר והימורים כפייתיים. למרות שהנתבע מנסה להציג עצמו כאדם אמיד המשתכר שכר נאה, הרי שהראיות מעידות כי נטל הלוואות הן מהתובע והן מהוריו אשר סייעו לו כלכלית.

לטענת התובע, הנתבע הלווה ממנו כספים באופן כרוני לאורך השנים בדרכים הבאות:

א.      משיכת כספי מזומן  דרך כספומטים לעיתים תכופות בסכומים של אלפי שקלים בכל פעם, בבנקים  לאומי, פועלים ודיסקונט הנמצאים ליד ביתו של התובע.

ב.       תשלומים דרך כרטיס האשראי של התובע לחברות שונות הנותנות שירותים.

ג.        עזרה באמצעות מתן ערבויות אישיות של התובע להלוואות שלקח הנתבע במשך השנים מבנקים

      בסכומים של מאות אלפי שקלים.

ביחס לחובותיה של ויקטוריה, מבאר התובע כי מדובר בחובות לבנקים וכן חובות בשל הוצאות מחיה שוטפות, ולא בחובות בגין הימורים; חובות אלו נוצרו טרם ההיכרות בין התובע לויקטוריה והתובע לא היה קשור בחובות אלו. לטענת התובע מעולם לא באו לביתו מעקלים, לא לפני שויקטוריה עברה לגור עימו ולא אחרי שנפרד ממנה, הן בעקבות העובדה שמעולם לא היה לו חוב ולו הקטן ביותר, והן משום שטרח להגן על עצמו מפני חובות העבר של ויקטוריה מבעוד מועד: באמצעות החתמתה על הסכם ממון, ובאמצעות בקשה למתן פס"ד הצהרתי על מנת למנוע מצב של השתתפות בחובותיה.  הטענה כי התובע נכנס לקשיים כלכליים בשל הימורים כביכול שלו ושל ויקטוריה היא טענה מופרכת ומשוללת כל יסוד.

דיון

6. איני מקבל טענות הנתבע , שנזכרו לעיל. מתיאור התנהלותם של  הצדדים, הראיות שצורפו לכתבי הטענות וכן מהעדויות שנגבו בחקירות הצדדים ובחקירות העדים, התמונה המצטיירת היא שהנתבע הוא אשר היה שרוי בקשיים כלכליים וכי התובע הוא שסייע לו .

ראשית, מדובר אמנם ביחסי חברות קרובה, ומתן הלוואות בלא הסכמים, מה שעשוי להקשות ברגיל על הקביעה בשאלה מי הלווה למי ומתי. אלא שעדיין - הנתבע לא הציג ראיה שתתמוך בגרסתו לפיה אי פעם הלווה כספים לתובע. מנגד, הראיות תומכות בגרסת התובע  כי ביחסים בין השניים הנתבע הוא שנזקק לאורך השנים לתמיכה מחברו, וכי התובע הוא שהלווה לו כספים  וסייע לו כלכלית בדרכים שונות. כך, במסגרת חקירתו הנגדית אישר הנתבע כי התובע חתם עבורו על ערבויות של הלוואות שקיבל מהבנקים (עמ' 14 לפר'). במסגרת דיון ההוכחות הגיש ב"כ התובע את המסמכים הבאים המעידים על נטילת הלוואות על ידי הנתבע ועל כך שהתובע  ערב לאותן הלוואות בסכומים של מאות אלפי ש"ח: כתב ערבות שחתם התובע ביום 3.4.08 עבור הלוואה שנטל הנתבע מבנק דיסקונט ע"ס 150,000 ש"ח (ת/1); מסמך גילוי מידע לערב חתום בידי התובע מיום 26.1.07 בגין הלוואה שנטל הנתבע ע"ס 50,000 ש"ח מבנק יהב (ת/2); מסמך גילוי מידע לערב חתום בידי התובע מיום 23.9.05 בגין הלוואה שנטל הנתבע ע"ס 20,000 ש"ח מבנק יהב (ת/3); מסמך גילוי מידע לערב חתום בידי התובע ממרץ 2008 עבור הלוואה שנטל הנתבע ע"ס 120,000 ש"ח מבנק יהב (ת/4). בנוסף הגיש התובע מסמך מבנק דיסקונט בדבר תזכורת לגבי ערבותו של התובע לקיום חובות הנתבע ביחס להלוואה שנטל הנתבע ושהוא חייב בגינה סך של 121,421 ש"ח (צורף לבקשת התובע מיום 15.11.10 להגשת מסמכים נוספים). בנוסף, הגיש התובע  ראיות נוספות המעידות על רכישות שונות בכרטיס האשראי שלו, ועל נטילת הלוואה מבנק הפועלים (צורף לכתב התביעה), אשר נעשו לטענתו עבור הנתבע (ראו דיון בהמשך).  מנגד, הנתבע כאמור לא הציג אף ראיה לביסוס טענתו כי הלווה כספים לתובע.

שנית, הנתבע אף לא הציג אסמכתאות שיעידו כי מצבו הכלכלי היה טוב באופן שאפשר לו בכלל לסייע כלכלית לתובע, הגם שהאסמכתאות שהציג התובע ביחס להלוואות שנטל הנתבע מעידות על כך שמצבו הכלכלי של האחרון  היה בלתי יציב. לעומת זאת, התובע הציג ראיות המעידות על מצבו הכלכלי היציב. כך, התובע הגיש מסמך מבנק הפועלים מיום 8.4.10 המעיד על כך שחסכונותיו בבנק עומדים על סך של 344,340 ש"ח (מצורף לבקשת התובע מיום 15.11.10 להגשת מסמכים נוספים). לפיכך, הדעת נותנת כי אם התובע היה שרוי במצב של מצוקה כלכלית, הוא היה יכול להשתמש בכספיו ולא היה נזקק לסיוע כלכלי מהנתבע. בנוסף, לטענת התובע יש לו דירה ללא משכנתא, והנתבע הודה כי היה מודע לעובדה זו (עמ' 13 לפר'). יצוין כי גם ויקטוריה העידה כי התובע לא היה שרוי בחובות (עמ' 40 לפר'), וכי מצבו הכלכלי של התובע היה טוב וכי הוא לא נזקק להלוואות מהנתבע (עמ' 44 לפר').